הצנצנות של סבתא

הצנצנות של סבתא

פעם, לפני הרבה שנים, באמצע שנות השבעים, באחד הביקורים שלי אצל סבתא חיה ראיתי שורה של צנצנות עומדת לה על המדף ב"הול". ככה קראו פעם לחדר הזה שקיבל את פניך רגע לאחר שעברת מסף דלת הכניסה אל תוך הבית וממנו הובילו דלתות אל חדרי הבית השונים.
הייתי אז בת לא יותר משבע.
אני זוכרת שהבטתי בעיניים סקרניות של בת שבע בצנצנות שהממו אותי בצבעוניות המשגעת שלהן ושאלתי את סבתא מה יש בצנצנות שעל המדף?
סבתא פטרה אותי בתשובה בת מילה אחת בלבד – "שמונצעס".
למי מכם שאין לו אוריינטציה יידישאית של מזרח אירופה אומר ש"שמונצעס" זה חפצים ישנים שאין בהם עוד צורך.
סבתא שלי הייתה אלופת ה"שמונצעס" במיוחד כאלו שקשורים לעבודת יד ויצירה כיוון שהייתה סורגת, רוקמת ותופרת בחסד עליון.
כפתורים, סרטי תחרה, חוטי תפירה, שיירי צמר, טלאים ומה לא. ממש מפעל חיים של איסוף כל מה שלא צריך וחבל לזרוק כי הרי תמיד יהיה לזה שימוש מתי שהו…
לא זכור לי כמה פעמים נדנדתי לה שתיתן לי לפשפש בצנצנות המלאות כל טוב צבעוני, רציתי לבדוק מקרוב את הכפתורים הצבעוניים, למשש את הסרטים הבוהקים ולהרגיש את כל מיני הצמר המיוחדים עם מרקמים משגעים אך נעניתי בשלילה. "חבל שיתפזר" "מה יש לך לעשות עם זה?" "תלמדי לסרוג ואז אתן לך את צנצנת הצמר" אמרה.
הייתי רק בת 7 וזו הייתה השנה בה התחלתי לסרוג. נדנוד הצנצנות הפך לנדנוד ה "תלמדי אותי לסרוג". לשמחתי, לא נדנדתי הרבה, סבתא נרתמה למלאכת הלימוד בשמחה והשאר היסטוריה.
שנים רבות אחרי, זכיתי לקבל את כל הצנצנות של סבתא, ואני נוצרת אותן קרוב לליבי.

צנצנות צבעוניות מלאות ב"שמונצעס" הן תמיד דבר מקסים ועליז, שמלבד אחסון יכולות לקשט כל מדף אפרורי.
אז לזכר הצנצנות הצבעוניות של סבתא, אחלוק אתכם צנצנות "לבושות" במבחר כיסויים, ולחלקן גם אתן הוראות סריגה אותן תוכלו לסרוג בחדווה ובהנאה רבה.

שלכם באהבה,

גילה

מצרפת לכן כאן, תרשים לצנצנת הצבעונית שסרוגה מחוט מחליף צבעים, כמו גם הצנצנת עם הפרחים אשר סרוגה באותה דוגמה. הדוגמה היא דוגמת "שיניים", או כפי שרבים קוראים לה, "תך נעיצות".

ניתן לסרוג מלבן שיקיף את הצנצנת או לחליפין לסרוג בסיס עגול כקוטר הצנצנת ואת הדפנות לסרוג על פי התרשים.

ולחובבות הפרחים, הרוצות לסרוג "אמנון ותמר" ממש כמו זה שבצנצנת שלי, במיוחד עבורכן מצורף תרשים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט